הרשעה בעבירה של הצבעה שלא כחוק בעת בחירות לראשות העבודה ויו"ר המפלגה בשנת 2001

ב"כ המאשימה:

אבקש להרשיע את הנאשם בדין. הנאשם בן 27 ללא עבר פלילי. הודה בביצוע עבירה של הצבעה שלא כחוק, כאשר שילשל לתיבת הקלפי בעת הבחירות לבחירת המועמד לכהונת ראש הממשלה ויו"ר מפלגת העבודה 12 מעטפות שונות בהן הכניס את שם המועמד המועדף עליו. כל זאת לאחר שאיים להתלונן במשטרה כמפורט בסעיף 5 לכתב האישום. על אף שמדובר בעבירה חמורה לא הורשע הנאשם ונשלח לתסקיר. התסקיר בעניינו מביא המלצה חיובית באשר להימנעות מהרשעה. לאור העובדה כי הנאשם נעדר עבר פלילי וישנו חשש מפגיעה בדימוי העצמי והמשפחתי ואפשרויות התפתחות בעתיד.

אמירה כללית שכזו מתאימה לכל אחד שעומד בפני הרשעה בפעם הראשונה. סבור אני שביהמ"ש צריך לדחות את המלצת התסקיר, להרשיע את הנאשם ולהטיל עליו מאסר על תנאי וקנס וזאת מכמה סיבות. ראשית הכלל הוא הרשעה. הוא טוען כי שיקולי השיקום גוברים על אינטרס הציבור. במקרה הזה האינטרס הציבורי הוא גובר. הימנעות  מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים: אחד, הרשעת הנאשם תגרום לנזק חמור. שתיים, חומרת העבירה מאפשרת לוותר על הרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה אחרים. במקרה הזה אף אחד מהתנאים לא מתמלא. בעניין הפגיעה שעלולה להיגרם לו - הרי שחזקה על הנאשם שיהיה אחראי על תוצאות מעשיו ואמירה כללית של שירות המבחן כי הרשעה תפגע בעתידו, אינה מבססת חשש לנזק שכזה וגם אם היה כזה, הרי שלנאשם אין להלין אלא על עצמו .לעניין חומרת העבירה, הרי שאין צורך להכביר במילים שהעבירה הזאת נחשבת לאחת החמורות.

מגיש אסופת פסיקה, הוגשה וסומנה ת/1.

מאסופת הפסיקה עולה כי התנאי אינו מתקיים משום שחומרת העבירה אינה מאפשרת לוותר על הרשעה. במקרה כזה מאחר ויתר שיקולי הענישה גוברים על נסיבות אישיות של הנאשם ובמקרה זה העדרו של עבר פלילי אינו משמעותי, מאחר ועבירה זו מבוצעת על רקע אידיאולוגי ודווקא ע"י מי שאינו עבריין מהשורה. הנסיון של הנאשם לתלות את האשמה בכך שכעס כאשר גילה כי הצביעו במקומו ובמקום בני משפחתו, לא יכול לעמוד, שהרי הוא אומר בעצם שבגלל שזייפו את ההצבעה שלו, הוא יזייף 12 הצבעות. דבר זה מראה על מי שאינו מסוגל לרסן את עצמו כשכועס. כעת שהוא מביע חרטה וזה טוב ומבורך, אך בוודאי אין בכך כדי לפטור אותו מהרשעה, על מנת שיתן את הדין על עבירה חמורה שאותה ביצע. לא מקובל עלינו ההסבר כי הנאשם היה קל דעת ולכן עבר את העבירה. מי שקל דעת ומי שעושה טעויות בשיקול דעת כשמדובר בעבירות פליליות, צריך להיות מורשע בביצוען. זוהי בתמצית מטרת הליך פלילי. מי שעובר עבירות צריך לתת את הדין. החוק אומר בבירור מתי התנהגות מסויימת תיחשב כקלות דעת ומתי עבירה פלילית.

במקרה זה יש לנו עבירה פלילית מובהקת והנסיון לסווגה כטעות בשיקול דעת ,אינו יכול לצלוח. בעניין זה יש לזכור כי שירות המבחן רואה לנגד עיניו רק את אינטרס הנאשם, שיקוליו ונסיבותיו. מאידך, ביהמ"ש אמור לכלול את כל שיקולי הענישה, שבמקרה זה גוברים כאמור על שיקולי הנאשם.

במקרה וביהמ"ש יעתר להמלצות תסקיר שירות המבחן, הוא יחטא בתפקידו וימעל באמון הציבור וגרוע מכך ישגר מסר שגוי שלא נורא לזייף קצת בבחירות וירפה את מערכת האכיפה שביהמ"ש הוא חלק ממנה, ושהינה אושיה בפני עצמה בשלטון דמוקרטי. בסופו של טיעון, הרי שבעצם בקשתנו להטיל על הנאשם רק מאסר על תנאי וקנס. לקחנו בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם, את העובדה שאין לו עבר פלילי  וכי חלף זמן מאז ביצוע העבירה שאחרת היינו מבקשים מאסר בפועל, כפי שראוי להטיל במקרים כאלה וכפי שעולה מאסופת הפסיקה שהגשתי.

לעניין הקנס, לציין כי מדובר בנזק כלכלי כבד שנגרם כתוצאה ממעשיו של הנאשם ואחרים כמותו. תוצאות הבחירות בוטלו  ונערכו מחדש. שיקול נוסף לעניין אחדות הענישה. בפרשה זו חשודים ונאשמים נוספים, כאשר שניים סיימו את ההליך הפלילי בפני מותב זה והורשעו בדין ואין מקום לאפלות.

הסניגור:

למרבה הצער היום אנחנו ב- 11/11/07. אביו הביולוגי של נאשם זה נהרג ב- 11/11/1982 באסון צור כששימש מושל צור. אמו נישאה לאחיו של האב הביולוגי וחיה איתו. 

השקעה מרובה הושקעה בנאשם הזה למען לחנכו, לגדלו. סיים זה עתה את לימודיו באוניברסיטה במקצועות סטטיסטיקה וכלכלה. הוא עובד בחברת הייטק בתחום לימודיו.

אינני בא להקל ראש בעבירות אשר יוחסו לנאשם ובחומרתן. אין ספק שתוצאת זיוף בהצבעה בבחירות, היא תופעה שיש להוקיע מהשורש,  תופעה אשר פוגעת ביסודות הדמוקרטיה.

נאשם זה עת ביצע את העבירה, הובל, שודל ע"י ההמונים על הקלפי באזור מגורים.

כיום הנאשם מבין את אי חוקיות המעשים אשר יוחסו לו.

חברי ברוב הגינותו ציין ששניים הם השיקולים העיקריים בבוא ביהמ"ש לבחון את שאלת הרשעת או אי הרשעת הנאשם. ברור שביהמ"ש מרשיע את הנאשם בגין ביצוע עבירות כאלה. אבל יש לבחון את מידת פגיעת ההרשעה בשיקומו של נאשם מסויים מחד ואת האינטרס הציבורי מול האינטרס האישי שאנו עלולים לפגוע בו, עת מרשיעים את הנאשם.

כפי שציינתי לעיל, העבירה הינה חמורה, אולם במקרה הספציפי של נאשם זה, יש לבחון שבעתיים את הפגיעה בעתידו של אדם שלכל הדעות עתידו יפגע באם יורשע. הנאשם הזה בעת ביצוע העבירה היה בן 21, אחרי סיום לימודים. להרשיעו משמע לקטוע את פרנסתו ואת עתידו לפני שזה עוד נולד, כשיש לו פוטנציאל להצליח ולהיות אדם בעל מקצוע טוב.

נכון ששאר הנאשמים בפרשיה הזאת הורשעו והוטלו עליהם עונשים של קנס כספי ושל מאסר על תנאי וזה לא סוד שאני ייצגתי את כולם ואני הסכמתי ולא הערמתי קשיים על אף צד. אני באתי, הודאתי בשמם של נאשמים אלה, הורשעו כולם. המקרה המיוחד והספציפי של הנאשם הזה שונה בצורה ברורה ואף אני מרחיק לכת וטוען כי האינטרס הציבורי ייפגע באם יורשע הנאשם שכזה.

ביהמ"ש לא מתבקש לתת  לו פרס על המעשים שעשה.

חברי ניסה להוריד מערכו של תסקיר אשר הוצג לביהמ"ש כאשר ציין את העניין של העבירה שנבעה מחוסר שיקול דעת וקלות ראש. לעניות דעתי, יש ליתן משקל רב לגילו הצעיר של הנאשם בעת ביצע את העבירה שלא הבין את משמעות מעשיו ומעבר לכל אלה, ההמונים, יו"ר הקלפי והחברים שישבו בקלפי הם אלה ששידלו אותו, מבלי שידע שהוא עושה עבירה. פתחו את הקלפי עוד הפעם ואמרו "בבקשה, תצביע".